החלטה בתיק מ"ת 28931-02-12

בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו- 1996.

כנגד הנאשם, אוראל אלקבץ (להלן: " המשיב"), הוגש כתב אישום המייחס לו שני אישומים.

באישום הראשון נטען כי ביום 8.2.12, הגיע המשיב לחנות בשם "תומש" ברח' אח"י אילת 11 בקרית חיים (להלן: " החנות") כשהוא מצויד בתער. המשיב כיסה פניו, ניגש למוכר ש.ס (להלן: " המתלונן") נתן לו מכת אגרוף באזור הגבה, ואמר לו "איפה הכסף" ותוך שהוא אוחז בתער בידו הורה למתלונן לפתוח הקופה. המתלונן העביר למשיב סך של 638 ש"ח, בהמשך המשיב שאל המתלונן היכן נמצא שאר הכסף, תפס המתלונן בידו, הצמיד אותו אליו ואיים עליו באמירו "איפה הכסף? אני לא רוצה לחתוך לך את הפנים" וכן גנב סיגריות מהמדף. בשלב זה הגיעו למקום שוטרים שהוזעקו למקום. במהלך מעצרו המשיב השתולל וניסה להכשיל השוטרים מלעצרו. בגין מעשים אלו יוחס למשיב עבירה של שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין"); עבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

באישום השני נטען כי ביום 25.1.12, הגיע המשיב לחנות הנ"ל, כשעל ראשו כובע מצחיה ובידו תער. המשיב ניגש אל י.ס (להלן: " המתלונן") איים עליו באמצעות התער שאם לו יוציא הכסף הוא יעשה לו "פנס" בצוואר. המתלונן פתח הקופה, והמשיב גנב ממנה כ 4,250 ש"ח וכן 2,000 ש"ח ממגירה שמתחת לקופה. כך גם גנב המשיב חמש חפיסות סיגריות מהמדף. בהמשך, סטר המשיב למתלונן על פניו והורה לו למסור ששני בחורים ממוצא אתיופי שדדו אותו וברחו מהמקום. בגין מעשים אלו, יוחס למשיב עבירה של שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין.

במסגרת הדיון שהתקיים בפני ביום 4.3.12 הסכים בא כוח המשיבלקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, אם כי ביקש לבחון אפשרות שחרור מרשו לחלופת מעצר במוסד גמילה "בית חם למכור קרית אתא". לחלופין ובהתאם לטיעון הכתוב שהוגש על ידי בא כוח המשיב, ביקש לשחרר מרשו לחלופת מעצר ביתית בהוספת איזוק אלקטרוני, ובפיקוח מפקחים. זאת מאחר ולגישת בא כוח המשיב, אין המדובר בעבירה מהמדרג הגבוהה של עבירות השוד, בנוסף כי אין לחובת המשיב עבר פלילי כלשהו. בא כוח המשיב הוסיף ופירט כי מעשי המשיב באו עקב מותו של אבי המשיב, והתדרדרותו של המשיב לסמים, דבר שהביא אותו למעשים המצוינים בכתב האישום.

המבקשת,הפנתה לראיות לכאורה הקושרות המשיב למעשים המיוחסים לו, מהן תפיסת המשיב במהלך ביצוע השוד ביום 8.2.12; מצלמות אבטחה שתעדו את המשיב בשני מקרי השוד; זיהויו של המשיב על ידי מספר עובדים במקום; ושיטת פעולה דומה בשני מקרי השוד. המבקשת פירטה כי מעשי המשיב מקימים חזקת מסוכנות, שמתעצמת בהתחשב בהישנות המעשים. בנוסף כי קיים חשש לשיבוש הליכי משפט ולהשפעה על עדים, זאת במיוחד לנוכח פחדם של העדים מהמשיב, ולאחר שחלק מעדי התביעה המכירים המשיב פחדו למסור את שמו של המשיב לאחר השוד הראשון שבוצע ועל אף שזיהו אותו כשודד.

דיון ומסקנות

ראיות לכאורה

כאמור, הצדדים אינם חולקים על קיומן של ראיות לכאורה, להוכחת המיוחס למשיב במסגרת כתב האישום, כך גם אני סבור, ולאחר בחינת הראיות שהונחו בפניי, כי ישנן ראיות לכאורה בתיק, שיש בהן להצביע על אשמתו של המשיב, כמיוחס לו בכתב האישום.

על כן בנסיבות העניין אסתפק בהפניה להודעת העובדים במקום שתיארו את אירועי השוד המתוארים בכתב האישום, וכן אירוע שוד נוסף שבהתאם לנטען בוצע ביום 1.2.12, בו נשדד סכום כסף בסביבות ה 7,000 ש"ח, והחשד במקרה זה נפל גם על המשיב דנן. חלק מהעובדים מכירים את המשיב היכרות מוקדמות וזיהו אותו כמי שביצע את מעשי השוד. בנוסף, שני מעשי השוד המתוארים בכתב האישום מתועדים במצלמת אבטחה, עת שבאירוע השוד מיום 8.2.12, המשיב מתועד באופן שניתן לזהותו.

אסתפק בסקירה זו של הראיות, לנוכח הסכמת הצדדים לקיומן של ראיות לכאורה, וכן בהתחשב בטיב הראיות הנדרשות בשלב זה של ההליך הפלילי. בית המשפט, בשלב זה, עסוק בבחינת הפוטנציאל הראייתי שיצא אל הפועל בעתיד, בסיומו של הליך משפטי, ודי לו לבית המשפט אם התרשם כי קיימות ראיות לכאורה בעבירות המיוחסות למשיב [ראו לדוגמא:בש"פ 826/08 קיאל קשאש נ' מדינת ישראל(טרם פורסם, ניתן ביום 14.2.08);בש"פ 9585/07 אסעד שיבלי נ' מדינת ישראל(טרם פורסם, ניתן ביום 28.11.07)].

מסוכנות וחלופת מעצר

כאמור, אין מחלוקת כי מעשי המשיב מקימים עילת מעצר מסוג מסוכנות. מעשי המשיב לוו באיומים ממשיים לפגוע בחיי המוכרים והעובדים, כך גם נעשה שימוש בסכין לצורך הפחדת העובדים, וכן לצורך המחשת מידת רצינותם של המבצעים בביצוע מעשי השוד.

מסוכנות המשיב נעוצה, הן בסיכון מהישנות המעשים, זאת כפי שעולה לכאורה ממעשי המשיב  וכן מהחומרה היתרה הנעוצה בתוצאה הפוטנציאלית שהייתה יכולה להיווצר עקב מעשיו של המשיב, ובייחוד לנוכח הצטיידותו בכלי נשק קר.

על כך אוסיף, כי בנסיבות העניין מתקיים גם חשש לשיבוש הליכי משפט. במסגרת חקירתו המשיב הכחיש את המיוחס לו ובחלק אחר שמר על זכות השתיקה. למשיב היכרות עם חלק מהעדים לאירוע, והוא יכול להפעיל עליהם לחץ לצורך שינוי בעדותם. יצוין כי ניכר מהודעות העדים, כי הם מפחדים מהמשיב ומעדיפים להימנע להתעמת עמו. מכאן הסיכון לשיבוש הליכי משפט מצידו של המשיב, שמעשיו יכולים להביא לשיבוש הליכי משפט בפועל על ידי השפעה על עדים. אם כי לעניין זה אזכיר כי קיימות ראיות אובייקטיביות מהן תיעוד המשיב כמי שביצע מעשי השוד, היכולים להפחית סיכון זה.

הכלל הוא, כי גם כאשר מדובר בעבירות חמורות, על בית המשפט לבדוק אם יש בחלופת המעצר כדי לענות על דרישות המעצר בפועל [ראו לדוגמא: בש"פ 4135/08 אמיר דראוושה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 18.5.08); בש"פ 7524/06 מרדכי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 25.9.06)]. כך גם נקבע כי על המסוכנות להיבחן, גם בהתאם לנסיבותיו האישיות של הנאשם, וליכולת של בית המשפט לתת בנאשם אמון [ראו לדוגמא: בש"פ 6700/04 מדינת ישראל נ' תבאת גרה (טרם פורסם, 19.7.04); כן ראו:בש"פ 4812/05 זחאלקה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 20.6.05); בש"פ 5222/97 פטשניק נ' מדינת ישראל , פ"ד נ"א(4) 720].  

בנסיבות המקרה סבור אני כי על אף עילות המעצר אין לשלול על הסף בחינתה של חלופת מעצר, זאת במיוחד לנוכח מצוות המחוקק לבחון בכל מקרה הימצאותה של חלופת מעצר שתוכל להלום המסוכנות העולה מנאשם. לצורך זאת אני רואה לנכון לבחון אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בהיעזרות בשירות המבחן, שייתן דעתו על דפוסי התנהגות המשיב, ובעיקר על מידת היכולת לתת בו אימון שישמור על תנאי מעצרו במידה ויוטלו, זאת בייחוד לנוכח התמכרותו הלכאורית של המשיב לסמים. שירות המבחן ייתן דעתו בנוסף לחלופת המעצר המוצעת בעניינו של המשיב, והתאמתה למשיב ולמסוכנות העולה ממנו. אבהיר לעניין זה כי המשיב אינו עומד בתנאים שנקבעו בפסיקה להפניה לחלופת מעצר טיפולית בשלב זה, הגם שאין לשלול על הסף אפשרות מסוג זה במסגרת שלבי הדיון בענישה, ככל שיורשע במיוחס לו. 

על בא כוח המשיב להציע חלופת מעצר המרוחקת מרחק שלא יפחת מ- 70 ק"מ מאזור הקריות. על חלופת המעצר לכלול לפחות שלושה מפקחים ראויים, שבעברם לא דבק רבב. יובהר כי ככל שיוחלט בסופו של ההליך לשחרר המשיב לחלופת מעצר, הדבר יכלול ערבויות גבוהות, הן של המשיב והן של המפקחים המוצעים.

בא כוח המשיב, יפעל בהקדם להעברת חלופת מעצר ראויה לבחינת שירות המבחן. ושירות המבחן יבחן טיבה של חלופה זו, עם בחינת עניינו של המשיב, וכן ייתן דעתו להדגשים שבאו לידי ביטוי בהחלטתי זו.